פפיון

פפיון – LADOG

מידע מקצועי מקיף על כלבי הפפיון- הסטוריה, אופי, מאפיינים ואילוף המתאים לכלבי פפיון.

כלב הפפיון  נקרא בצרפתית papillon . משמעות השם היא פרפר. שמו ניתן לו בזכות מבנה אוזניו וחלוקת הצבע על אוזניו ועל פניו המקנים לו מראה של מסכת פרפר.
הדעות חלוקות לגבי מוצאו של כלב הפפיון, טענה אחת היא שמוצאם מספרד, וטענה שניה היא מוצאו של כלב הפפיון הוא בבלגיה ובצרפת שם היה בן לוויה של בנות אצולה. כלבי הגזע הם ככל הנראה הכלאה של ספניאל ננסי, וכלבי שפיץ צפוניים.  כלבי הגזע מתועדים כבר מהמאה ה16 לספירה בציוריו של רמברנט .

ראשו של הפפיון מעט מחודד, אפו קטן שחור ועדין, עיניו העגולות נמוכות ביחס לפניו, אוזניו מכוסות פרוווה ארוכה, רגליו דקות וחזקות. במרכז ראשו של הפפיון כתם לבן, את אזניו ואת עיניו מכסה כתם אחיד בצבע שחור או חום כהה. פרוותו של הפפיון ארוכה ורכה, ולבנה ברובה, אזורים מסויימים על רגליו יכולים להיות מכוסים כתמים זעירים של שחור , אפור או חום. זנבו של הפפיון ארוך ומכוסה פרווה ארוכה גם הוא.

גובהם של כלבי הגזע 20-27 ס"מ

משקלם 4-5.5 ק"ג

תוחלת חייהם של כלבי פפיון היא כ 16 שנה.

אופי ומאפיינים

כלבי הפפיון הם כלבי משפחה אידיאלים, קטנים, מתוקים, שובבים ושמחים, אך אל תתנו למראו העדין והציורי של הפפיון להטעות אתכם. זה אמנם כלב לוויה ציורי וקטן, אך מדובר בכלב גאוותן, זריז, אינטיליגנטי מאד, בעל רמת אנרגיה גבוהה במיוחד, ועקשן לא קטן כלל. כלבי הגזע נאמנים לבעליהם ומסורים להם לאורך שנים, עד כדי כך שיתקשו להיפרד מבעליהם כשיסעו לחופשה.  כלבי הגזע ידועים בנטייתם לפתח חרדת נטישה ומשברים הנובעים מפרידה מבעליהם, וזו רק אחת הסיבות שבגללן מומלץ לאלף את הפפיונים כבר מגיל צעיר.  חינוך נכון של כלב הפפיון, יעזור לו לפתח יחסי אמון בבעליו ורמת תקשורת גבוהה שתביא לידי ביטוי את אישיותו השמחה והמצחיקה. כלבי הפפיון  כצפוי מכלבי לוויה קטנים ומפונקים אוהבים ליטופים ומתמכרים אליהם, חשוב להקפיד על מינון נכון של ליטוף ופינוק על מנת שלא להפוך את הפפיון לתובעני או רכושני כלפי בעליו. מומלץ להרגיל את הפפיון ששעת הברשת הפרווה היא זממן הפינוק והליטוף, ועל כך נרחיב בהמשך. את המרץ הבלתי נלאה של כלבי הגזע יש לפרוק בטיולים ארוכים ומשחקים מחוץ לבית.  זהו כלב מושלם לגידול בדירה וגם בבית עם חצר. הוא מסתדר מצויין עם אנשים, עם ילדים קטנים וגם עם בעלי חיים אחרים. יחד עם זאת, כאשר מדובר במשפחה עם תינוקות, חשוב שלא להשאיר את הפפיון לבד במחיצתם, במיוחד לא עם פפיון זכר שעלול לאבד סבלנות אל התינוק שיזחל לכיוונו. אם בכל זאת בחרתם לגדל פפיון זכר מומלץ לסרס אותו כדי למתן חוסר סבלנות וטריטוריאליות כלפי מקום השינה שלו.

חינוך גורי פפיון ומניעת כרסום חפצים

גורי הפפיון סקרנים וגרגרנים, הם ינסו לטעות ולכרסם כל דבר שימצאו כמו צעצוע, מוצץ, נעליים, ואפילו גליל של נייר. לאחר שימצאו חפץ ויכרסמו אותו, הם עלולים להגיב תוקפנות כלפי מי שיתקרב אליהם כדי לקחת מהם את החפץ.  הסיבות לתופעה זו היא צמיחת שינים, שעמום, סקרנות, או סטרס. כדי לחנך את גורי הפפיון שלא לכרסם חפצים שאינם שלהם, רכשו עבורם בחנות לבעלי חיים מספר רב של עצמות דחוסות ופזרו אותן ברחבי הבית, בכל מקום אליו הפפיון מגיע. כשהפפיון יכרסם חפץ כלשהו שמצא בבית, תקנו אותו בזהירות ואמרו 'לא' באופן אסרטיבי. המתינו מספר שניות וקרבו אליו עצם דחוסה. מיד כשהפפיון יקרב את פיו ואת אפו אל העצם חזקו אותו במילים מעודדות ובליטופים, המשיכו לעשות זאת בכל עם שתראו את הפפיון שלכם מתקרב אל עצם או לועס עצם דחוסה. חשוב להעזר במאלף כלבים המכיר את כלבי הפפיון כדי ללמוד ממנו את הדרך הנכונה לתקן את הפפיון מבלי לחבל בו או במצב רוחו השמח. הקפידו להתמיד בתהליך התיקון ביחס לכרסום  חפץ ועידוד ביחס לכירסום עצם. בהדרגה יתרגל הפפיון שלכם לטעמה ולמרקמה הייחודי של העצם ויחפש רק אותה. יש חשיבות רבה לכך שעצמות כאלו יהיו מפוזרות בכל מקום בבית .  הפפיון שלכם ידע שגם אם העצם תעלם, או תגמר, מחכות לו עצמות נוספות, והוא לא יגלה תוקפנות או רכושנות כלפי מי שיתקרב אל אחת מהן.

חשיבות החשיפה הנכונה של כלפי פפיון

חוש הריח של כבלי הפפיון מפותח מאד, ושמיעתם חדה. חשוב והכרחי לטייל עם הפפיון כבר מרגע שקיבל את החיסון המשושה המאפשר זאת. טיילו עם הפפיון הצעיר לפחות ארבע פעמים ביום , הקפידו לטייל איתו במסלולים שונים,ולא להרגיל אותו למסלול אחד. טיילו איתו ליד בתי ספר, מגרשי ספורט, מגרשי שעשועים, ורחובות רועשים. הפגישו אותו עם כמה שיותר אנשים, ילדים, וכלבים, אולם בדקו עם בעליהם של הכלבים שהם אינם תוקפניים . אמנם רוב הכלבים הבוגרים סבלניים וסלחנים כלפי גורים , אולם ישנם כלבים שעלולים להגיב למשחקים הגוריים בתוקפנות. ככל שתחשפו את הפפיון שלכם ליותר גרויים, ריחות , מקוממת ואנשים,  כך הוא יהיה פתוח יותר , רגוע ופחות חשדן.  זכרו שהפפיון ירחרח במהלך הטיול  את הקרקע , ויריח מקומות בהם עשה כלב אחר את צרכיו. הפפיון יכולל למוד מהריח אם מדובר בכלב זכר, או נקבה, כלב גדול או קטן, ולעיתים מסיבה זו, או בגלל רעש , יסרב להמשיך בטיול.  קחו איתכם לטיולים חטיף שהפפיון שלכם אוהב, ומשחק. ואם הפפיון יגלה התנגדות להמשיך בכוון הטיול, עצרו לרגע, שחקו איתו, תנו לו חטיף והמשיכו בכיוון. החטיף והמשחק ירגיעו את הפפיון ויורידו את רמת הסטרס שלו. אם תכנעו לפחד של הפפיון או תרחמו עליו, הוא יסיק מכך שיש לו סיבה טובה לפחד ועלול גם לחשוב שאתם אינכם מסוגלים לשמור עליו.  פפיון שאינו חשוף, יגדל להיות כלב פחדן וחרדתי עם נטייה לנבחנות בלתי פוסקת מכל רחש שיזהה מרחוק.  זכרו כי הזמן הטוב ביותר עבור הפפיון להחשף הוא בין גיל שלושה חודישם ועד גיל חצי שנה. בגילאים מאוחרים יותר הפפיון עלול כבר לפתח פחדים מאזורים מסויימים או מאנשים, ותהליך החשיפה יהיה ארוך יותר ומסורבל.

חשיבות ההיררכיה המשפחתית עבור כלפי פפיון

כלבי הפפיון היו לפניי מאות שנים כלבי בר שחיו בלהקות בטבע. כתוצאה מכך הם נושאים זיכרון גנטי וקודים התנהגותיים של כלבי להקה. אתם תוכלו לראות את הביטוי לכך כבר בהיותם בני מספר שבועות כשילמדו לשחק. המשחקים הגוריים ומחוות השמחה שהפפיון יפגין כלפיכם עשויים להיות גם משחקי שליטה . במחשקי השליטה של כלבי הפפיון, הם ינסו לבדוק האם בעתיד הקרוב יוכלו להנהיג את ה'להקה', כלומר את בעליהם ובני הבית. מבחינתכם, קפיצות שמחה, נשיכות קטנות במהלך משחק, ואפילו גרגור וחשיפת שיניים של גור פפיון, יכולות להראות מצחיקות או חלק טבעי של משחק, אולם עבור הפפיון אלו בדיוק הקודים ההתנהגותיים של מנהיג לעתיד. על כן חשוב לתקן את ההתנהגויות האלו מיד בגיל צעיר. אמנם מדובר בכלב קטן שמשקלו לא עולה על חמישה וחצי קילו, אבל גם כלב קטן כמו הפפיון יכול להפוך לשתלטן ותוקפן כלפי בני הבית אם משחקי השליטה לא יקבלו תגובה מדויקת. יש לתקן את הפפיון על התנהגות כזו באופן שיבהיר לו שמקומו  בקרב הלהקה הוא לא כמנהיג. היעזרו במאלף המכיר היטב את הגזע כדי ללמוד ממנו מהו תיקון נכון של פפיון. . תקנו אותו על התנהגויות אלו, המתינו כחצי דקה בהם יהיה הפפיון רגוע , ימשיך לשחק ללא קפיצה ונשיכה ומיד חזקו אותו בליטופים ובמחמאות, השתמשו באינטונציה משחה ומעודדת. כלפי הפפיון יבחינו בטון החיובי וירצו לשמוע אותו שוב. דבר יעודד אותם להימנע ממשחקי השליטה וליהנות ממשחקים ומיחס אוהב מבעליהם.

אילוף כלבי פפיון

בעליו של פפיון צעיר עשויים לטעות ולחשוב שהוא יישאר לעד  גור מתלטף ומתפנק, אולם אם לא יאלפו אותו למשמעת , הם יתמודדו עם פפיון מתבגר הנתון למצבי רוח, ולפפיון בוגר נרגן ושתלטן. על כן חשוב לאלף את הפפיון כבר מגיל צעיר. כלבי הפפיון אוהבים לשחק, ומכנים לעשות זאת בכל שעה ובכל מקום. כדאי להשתמש באהבתם של הפפיון למשחק  ובמרץ הרב שלהם לצורך אילוף, אך חשוב שלא לתת לפפיון לשחק בצעצועים אלא רק בתהליך האילוף.  כך יישאר המשחק הצ'ופר האהוב ביותר על הפפיון שלכם והוא יצפה לאימונים ואף יתאמץ לבצע בצורה מושלמת את הפקודות שילמד כדי ליהנות לאחר מכן ממשחק אתכם.  חשוב להסתיר את המשחק במהלך למידת הפקודה, ורק לאחר שהפפיון ביצע את הפקודה באופן מדויק, הראו לו את המשחק וכשיבחין בו, הסתירו אותו שוב, חיזרו על כך עוד פעמיים לפחות, בזמן הזה הפפיון כבר יהיה להוט  "לצוד" את המשחק, עכשיו תוכלו לתת לו את המשחק כדי שיחזיק אותו בין שיניו. המתינו עד שהפפיון ישחרר את המשחק, והחביאו אותו שוב. את הקישור בין המשחק לבין האילוף יש לעשות בצורה מקצועית, כדי לא לפגוע ברצונו של הפפיון לשחק וכדי שלאילוף תהיה תוצאה חיובית. מאלפי הכלבים של המרכז לכלבנות LADOG ינחו אותכם כיצד לאלף את הפפיון ולקשר נכון בין יצר המשחק שלו לתהליך האילוף באופן שיחזק את רמת התקשורת שלכם עם הפפיון.  לפקודות האילוף חשיבות גבוהה בכל הקשור לביטחון העצמי של הפפיון וליכולתו לבטוח בכם.  גם כלב קטן ועדין כמו הפפיון שילמד את פקודת שב-השאר, ילמד לבטוח בבעליו עד כדי כך שלא יגיב לגירויים סביבו גם אם בעליו התרחק מטווח הראיה שלו. חשוב לזכור כי הפפיון כלב חכם שמחפש כל הזמן ללמוד דברים חדשים, אל תתנו לו להשתעמם, צאו איתו לטיולים, מיצאו דרכים חדשות בכל פעם לשחק איתו במשחקי רדיפה ולמדו אותו טריקים. מובטח שגם אתם וגם הפפיון תצאו נשכרים מכך.

 

טיפוח וטיפול בכלבי פפיון

פרוות הפפיון עדינה, ארוכה וחלקה, אין צורך לרחוץ אותו , אלא אם התלכלך, אבל מומלץ להבריש את הפרווה לפחות פעם בשבוע כדי להסיר שיער שהתחלף וכדי להתיר קשרים. זמן הברשת השיער נעים לכלבי הפפיון שאוהבים מגע וליטוף, מבחינתם זמן זה הוא זמן איכות עם הבעלים.

חשוב לשמור על אוזניו של הפפיון יבשות ונקיות. השיער הארוך שגדל על האוזן וסביבה נוטה לצבור לכלוך שעלול לגרום לדלקות אוזנים חוזרות. מעבר לכך אלו כלבים בריאים שאינם סובלים ממחלות תורשתיות ואינם זקוקים לטיפול מיוחד.

בדקו מדי פעם את ציפורניו של הפפיון , אם הן ארכו ומתופפות על הריצפה כשהוא הולך, חשוב לקצר  אותן אצל הוטרינר או ספר הכלבים,

טיילו עם הפפיון שלכם בכל יום, טיולים ארוכים. במידה והפפיון מאולף למשמעת, חשוב מאוד לשחרר את הפפיון לרוץ, כלבי הגזע חייבים למצוא דרך לפרוק אנרגיה