סאן ברנרד

 

סאן ברנרד

אין כמו כלב "דובי" ענק שיגן על הילדים, יקשיב לבני המשפחה וישתמש בחוכמתו הרבה כדי לסייע היכן שצריך. כלב הסאן ברנרד, ששימש ככלב חווה במקור, דווקא מסתדר מצוין בבית, אולם חש להצלה ולמילוי משימות כאשר נדרש לכך. ככלל, מדובר באחד הגזעים המוכרים, האהובים והמוערכים בעולם כולו ויש לציין, כי הגיע לכמה הישגים מרשימים בתחומים רבים.

ההיסטוריה של הגזע
שמו של הגזע מגיע מאכסניית הנזיר "סן ברנרד" באזור האלפים השוויצריים. האכסניה עצמה הוקמה במאה ה-11 לספירה במעבר סן ברנאר. היות והאכסניה הוקמה בגובה של 2469 מטר, מיקמו הנזירים כלבי הרים גדולים על מנת שאלו ישמרו על האכסניה והאורחים. על פי המסופר, היו הנזירים אלו שהעריכו כראוי את תכונותיהם הנפלאות של הכלבים הללו וביניהן הבינה, היכולת לחזור הביתה ממרחקים והכוח הפיזי הרב.
העדויות הראשונות להימצאותם של הכלבים באכסניה הם רק מן המאות ה-16 וה-17. הכלבים, אומצו מהר ככלבי ליווי למטיילים ועולים לרגל שאיבדו את דרכם בשלג ולמעשה, הצילו הכלבים הרבה מאוד אנשים. במשך הזמן וכתוצאה מהנוכחות הבולטת שלהם ותפקידם, התפשט שמם של הכלבים הללו בכל אירופה, בייחוד לאחר שהופצו עיתונים הנושאים את סיפורי הגבורה שלהם ויכולותיהם הגבוהות.

אבותיהם של כלבי הסן ברנרד היו ככל הנראה כלב החווה הגדולים והעתיקים. אחת ההערכות המקובלות היא שהסאן ברנרד הוא הכלאה בין כלבי הדני הענקיים לבין כלבי פרינאי לבן. באשר לגזע זה, בשלהי המאה ה-18 זכה להכרה המגיעה לו כגזע שוויצרי ומאז, הפך הכלב לגזע הרשמי של שוויץ. בין כלבי הסאן ברנרד המקוריים מהמנזר, קיימים גם כמה סיפורי גבוה פרטיים של כלבים כגון "בארי האגדי" שפוחלץ לבסוף והוצג במוזיאון וכד'.
במהלך מלחמת העולם השנייה, מגדלי הגזע ככל הנראה התקשו להרביע אותו ולשמר את הגזע המקורי ולכן שיבחו אותו באמצעות כלבי מאסטיף, בולדוג, רוטווילר ועוד. באשר לתפקידם כיום, לקראת אמצע המאה ה-20 הפסיקו הכלבים לשמש ככלבי הצלה. מאידך, משמשים הכלבים למטרות של יופי, תצוגה וספורט כלבים.

אופי הסאן ברנרד
גזע הסאן ברנרד מוכר כעדין, רגוע, סבלני וחכם. לפעמים, כאשר לא מגדלים אותו כראוי מגיל צעיר, הוא יכול לנקוט בהתנהגות טריטוריאלית ותוקפנית, אך לרוב מדובר בכלב שמאוד מותאם לחיים עם בני אדם ולמעשה, מהווה מעין "דובי ענק" עבור בעלים רבים.
מעבר ליכולת ההצלה והנאמנות העצומה שלהם, כלבי הסאן ברנרד ידועים ככלבי בית מסורים ומומלצים בייחוד לחיים ועבודה עם ילדים קטנים. הכלבים הללו התפרסמו רבות בסרטים עקב יכולתם המופלאה להיות קשובים ולהעניק ביטחון לבני אדם.
מעבר לקשר הטוב עם ילדים צעירים בכלל, הכלב ידוע כבעל נאמנות למשפחתו כולה, כאשר הוא עוקב אחר בני הבית, קשוב לכל צעד שלהם וממהר לסייע במידה ויש צורך. בנוסף, בשונה מגזעי כלבי חווה אחרים, כלב הסאן ברנרד יישאר צמוד למשפחתו גם כאשר תינתן לו האפשרות להתרוצץ במרחבים.
כלב הסאן ברנרד משתף פעולה עם פקודות ואף שמח לבצע אותן. הוא נוח מאוד לאילוף ויכול להגיע לתוצאות מרשימות גם בזמן קצר. אולם, כושרו הגופני הוא נמוך יחית ולכן אם הוא מתאמץ, חשוב לארגן לו מקום מנוחה נוח ולא לגרום לו לבצע מטלות מעבר ליכולתו.

מראה חיצוני ומשקל
הגזע הינו בעל פרווה כפולה ועבה, כשקיימים שני סוגים של פרווה אופיינית לגזע. גם הכלבים בעלי הפרווה הארוכה וגם בעלי הפרווה הקצרה יכולים להגיע בצבעי כתום, מהגוני, מנומר, לבן כשכל הצבעים משולבים על גופם בצורת כתמים. קדמת הפנים והרגליים הם לבנים, גם קצה הזנב.
גובה הזכר הינו בין 70-90 ס"מ וגובה הנקבה הוא בין 65-80 ס"מ. המשקל של שני המינים נע בין 64-120 ק"ג.
טיפול, טיפוח, מחלות גנטיות ועוד
פרוות הגזע נוטה למשוך טפילים למיניהם ולכן מומלץ מאוד להגן עליהם בעזרת תכשירים שונים. הסוג בעל הפרווה הארוכה יותר ידרוש הברשה כמה פעמים בשבוע. בנוסף, הודות לכושר הגופני הנמוך יחסית של הגזע ונטייתו לרביצה, יש להוציא אותו לטיולים רבים כדי לסייע לו לשמור על חוסנו הגופני.

בנוסף, בגילאי הבגרות של הכלב, הוא עלול לחלות במחלות אגן, מפרקים וכד', כתוצאה מגודלם העצום. סרטן העצמות היא גם מחלה תורשתית שנמצאה אצל כלבים מגזע זה. נוסף על כך, הכלבים הללו נוטים לאפילפסיה, התקפים ומחלות לב. לכן, תוחלת החיים של הכלבים היא נמוכה יחסית.