מאסטיף טיבטי

 

מאסטיף טיבטי

 

המאסטיף הטיבטי הוא הדוגמה המושלמת לכלב לא מוכר שתוך שנים מעטות הפך לפופולארי, יקר ומוערך. הגזע העתיק, שהגיע מאזור טיבט הרחוקה, הביא איתו כמה תכונות יקרות ערך וביניהן אינטליגנציה רגשית גבוהה, נאמנות ויכולת הסתגלות לתנאי קור וגובה. בקיצור, מדובר בגזע מסקרן ובהחלט לא שגרתי.

ההיסטוריה של הגזע
מקורו של המאסטיף הטיבטי הוא בשבטים נודדים שהגיעו מאזור טיבט, סין, מונגוליה, נפאל והודו. במקור, הוא שימש ככלב רועים שהגן על הצאן מפני טורפים, לרבות נמרים, דובים ועוד. מעבר לגודלו וחזותו המרשימה, התכונה המיוחסת ביותר לכלבים אלה היא יכולת הנשימה והריצה בהרים הגבוהים של טיבט, מעל 3000 מ' מעל פני הים,. לשם הסר ספק, יכולת זו לא קיימת בצורה טובה כל כך אפילו אצל חלק מבעלי החיים המקומיים בטיבט כמו האנטילופה או חזירי הבר.
כלב המאסטיף הטיבטי המקורי נכחד לפני כ-1000 שנים, אולם הגזע הקיים היום דומה לו מאוד, לא מבחינת הגובה והמשקל, אך מבחינת ההתנהגות והמראה. המאסטיף הטיבטי נחשב לכלב מאוד פרימיטיבי, בעיקר בגלל מוצאו העתיק והעובדה שטיבט המבודדת כמעט ולא יצרה עבורו הזדמנויות להתערבב עם גזעים אחרים ולשבח את הגזע. חוקרים מערביים מהשנים האחרונות סוברים כי המאסטיף הטיבטי הוא אחד האבות המקוריים של גזעי כלבים גדולים שאנו מכירים מן המערב, כמו רוטווילר וסאן ברנרד.

מבחינה מסורתית, קיימים שני גזעי כלבים כאלה: Do-Khyi, ששימש לשמירה על הצאן ו- Tsang-khyi ששימש כבן לוויה, בעיקר של נזירים. שבטים מקומיים בטיבט מאמינים שנשמות של נזירים שלא התנהגו כשורה חוזרים בגלגול לכלב מאסטיף. גם בהודו הכלב היה יחסית נפוץ, אך הגזע הגדול יותר מיוחד לטיבט.
לא ידוע בדיוק מתי הובאו הכלבים למערב, אולם בתחילת המאה ה-20, המלך ג'ורג' החמישי הביא זוג מאסטיפים טיבטיים לאנגליה. החל משנות ה-80 של המאה הקודמת ובעיקר בשנים האחרונות, הגזע הפך לפופולארי ומאוד יקר, כשמחיר גורים גזעיים יכולים להגיע גם למאות אלפי דולארים ואף יותר מכך.

אופי המאסטיף הטיבטי
היות ומדובר כאמור בכלב פרימיטיבי יחסית, אופיו הוא שונה מזה שאנו מורגלים אצל רוב כלבי הבית הנפוצים. המאסטיף הטיבטי עקשן ועצמאי ואינו מרצה את בעליו בקלות. אולם, האינטליגנציה שלו מאוד גבוהה ובייחוד כושר החיקוי המעולה שלו.
גזע זה הוא נאמן מאוד לבעלים, אך חשוב לדעת כי הוא ייקשר רק לאדם אחד ויהיה מושפע ממנו ברמה עמוקה, הן מבחינת הרגשות המובעים והן מבחינת מצב הרוח. גם עבור אותו אדם, המאסטיף הטיבטי לא ימהר למלא אחר פקודות.
בנוסף לכך, המאסטיף הטיבטי הוא בעל חושים של כלב שמירה, עניין שמקנה לו רגישות רבה לזרים ולכן חובה על הבעלים להרגיל אותו לאנשים אחרים מגיל צעיר. הגזע מסתדר מעולה עם ילדים בוגרים, אולם מומלץ להרחיק אותו מתינוקות או פעוטות שאינם יודעים איך לקרוא את מצב רוחו.

מראה חיצוני ומשקל
המראה החיצוני של המאסטיף הטיבטי הוא ללא ספק מושך תשומת לב ומיוחד. הוא בעל פרווה שופעת, צבעוני ובעל זנב מגוגל שרק מבליט יותר את המראה המפואר. המאסטיף הטיבטי לעיתים מופיע במראה המסופר, אך באופן כללי הפרווה שלו מאוד סמיכה וארוכה.
משקל הזכר נע בין 45-73 ק"ג וגובהו נע בין 66-67 ס"מ. משקל הנקבה נע בין 34-54 ס"מ וגובהה נע בין 61-71 ס"מ.
טיפול, טיפוח, מחלות גנטיות ועוד
המאסטיף הטיבטי לא דורש טיפול רב מדי מבעליו משום שאינו זז ממקומו הרבה. הוא צריך הברשה קבועה של הפרווה הארוכה שלו וכן, שני טיולים ביום לפחות, על מנת שבריאותו הגופנית והנפשית תישמר. כלבים כאלה שגדלים בישראל זקוקים לטיפוח רב יותר בקיץ, שכן הם מורגלים יותר לקור ופחות לחום.

על בעלים של מאסטיף טיבטי לדעת כי הם גדלים מהר מאוד ובפרט, השלד שלהם גדל מהר ביחס לשריר ולכן מומלץ מאוד להקפיד על דיאטה נכונה עבורם כבר מגיל צעיר. בבגרותו, הכלב ידרוש תשומת לב לצד שלווה מן הבעלים. כמו כן, על הבעלים ללמוד להיות אסרטיבי במידה והכלב הופך לטריטוריאלי מדי ורכושני.
המאסטיף הטיבטי הוא גזע בריא באופן כללי ולא ידע על מחלות גנטיות שאופייניות לו. עם זאת, היות ומדובר בכל זאת בגזע גדול, הוא יכול לסבול ממחלות שמקורן בהיחלשות השלד, אזור האגן והזרועות.