טרוורן רועה בלגי

 

טרוורן רועה בלגי

כלב הטרוורן הוא אחד מארבעת גזעי כלבי הרועים הבלגיים המוכרים לנו כיום. למרות מוצאו היחסית מוקדם של הכלב, הטרוורן הפך במהרה לאחד האהובים בעולם בזכות תכונות כגון אינטליגנציה גבוהה, נאמנות וחושים מאוד חדים. הגזע נחשב לעצמאי, אך קל יחסית לאילוף ונוח לגידול במשפחה. כיום, הודות לתכונותיו הנערצות, משמש הטרוורן כעזר במשטרה, בצה"ל ואף ככלב טיפולי.

ההיסטוריה של הגזע
כשמו כן הוא, מקורו של הרועה הבלגי הוא בבלגיה. סימן ההיכר של הטרוורן הוא צבעיו החומים-שחורים-אדומים ופניו הכהות. מדובר באחד הגזעים הנבונים הנאמנים והמוכרים ביותר בתחום שירות האדם. בשונה מגזעים רבים אחרים וטובים, מקורו של הרועה בלגי הוא ככל הנראה ב-200 שנים האחרונות, כאשר היעוד שלו היה לסייע בשמירה על עדרים עבור רועי הצאן, מפני חיות, גנבים וכד'. כלבי הרועים הבלגיים נודעו בזכות יכולתם לשמור על העדר ביחד, להשגיח על העדרים גם בלילה ובאופן כללי בנאמנות הגדולה שלהם לבעלים. חשוב לציין כי טרוורן הוא רק אחד מארבעת הסוגים של הרועים הבלגיים, כששמם של הכלבים נגזר פעמים רבות משמות הכפרים מהם הגיעו. במקרה שלנו, הטרוורן קרוי על שם כפר זהה הקיים בבלגיה.

מועדון הרועים הבלגיים הוקם רק בשנת 1891, וכלב הטרוורן הורבע ובאופן כללי נשמר רק באזור בלגיה עד לתחילת המאה ה-20. חשוב לציין כי רק לאחר מלחמת העולם השניה, הגזע החל לקבל מעמד של ממש, מבחינת מראה אופייני, התנהגות ועוד. לארצות הברית, הגזע הגיע בשנית (לאחר ניסיון בסוף המאה ה-20) ו"תפס" רק באמצע המאה ה-21.
נכון להיום, הגזע נחשב לאחד האהובים והמוערכים מבין כלבי הרועים (בייחוד ביחס לגזעי הכלבים הגדולים). הכלב משמש את צה"ל למטרות מרדף, חיפוש חומרי נפץ, סמים ועוד. בנוסף, הגזע משמש גם ככלב משטרה נפוץ.

טרוורן -אופי ומאפיינים
הטרוורן כאמור הינו כלב רגיש, חכם מאוד. מעבר ליופי והחן הבולטים שלו, הכוללים פרווה מרשימה והליכה אתלטית, הטרוורן נחשב לכלב שנוח יחסית לאילוף, אם כי נדרשת לכך תשומת לב יתרה. בנוסף, למרות שהטרוורן נפוץ בעיקר בשירות צה"ל והמשטרה, הוא יכול לשמש גם למטרות טיפוליות, ככלב נחיה וככלב תחרויות.

הטרוורן נחשב לפחות דומיננתי מהמלינואה, למרות שהוא גם ממשפחת הבלגים. אך עם זאת נחשה לכלב דומיננטי, לכן מומלץ להמיב לו גבולות בגיל צעיר מאוד. הוא יותר רגיש ועדין, לכן מצריך אילוף המשלוב בהרבה משחקי נשיכה עליהם נפרט בהמשך.

הטרוורן נחשב לכלב עבודה מדהים בכל ההקשור לאימוני צייתנות, טריקים ואימון למטרת הגנה. הוא פחות נפוץ בישראל בשל העבודה שפרוותו ארוכה מאוד, אך באירופה נפוץ מאוד.
מבחינת הנתונים הטבעיים שלו, חשוב לזכור שמדובר בכלב רועים ולכן הוא בעל חושים מפותחים שנועדו לסייע לו לרדוף אחר מטרות. חשוב למתן את יצר המרדף כאשר רוצים לגדלו ככלב משפה עירוני יציב. הטרוורן יכול להיות כלב בית מסור עם בעלים אסרטיבי. זקוק להוצאת אנרגיה רבה על בסיס יומי, לפחות 45 דקות של שחרור בשטח פתוח.

נזכיר שוב שמדובר בכלב רגיש ולכן גם האילוף צריך להיעשות בזהירות ומקצועיות. עם זאת, נציין כי הטרוורן מהווה בן לוויה נהדר למשפחה. ללא חשיפה נכונה לאנשים זרים, לטרוורן נטייה לתוקפנות פחדנית. כאשר מבחינים בגור של טרוורן המראה סימני פחדנות וריחוק מזרים, יש להתייעץ עם מאלף מקצועי כיצד לחשוף אותו נכון שלא יהפוך בבגרותו לכלב לא יציב, התוקף מפחד.

אילוף המתאים לרועה בלגי טרוורן – באילוף נכון כלבי הטרוורן יכולים להגיע לרמות גבוהות מאוד בכל הקשור לאימוני צייתנות, הגנה ואף טריקים שונים. הם אוהבים ללמוד ונהנים מאוד מאילוף בכלל. זכרו שזהו כלב עבודה פעיל וללא אימוני צייתנות עלול לאבד את היציבות ואף להשתעמם. הטרוורן ניחן ביצרים גבוהים ביותר של משחק, כגון כדור או פפירול(משחק נשיכה מקצועי). את המשחקים מקשרים לפקודות האילוף ובכך יוצרים טרוורן שמאוד אוהב את פקודות המשמעת. לדוגמה: כאשר הכלב מגיע בפקודת אליי, יש לתת לו מיד את משחק הנשיכה. בצורה זו הכלב ירוץ לבעלים בפקודת אליי. בכדי לשמר את יצריו הגבוהים של הטרוורן יש לתת לו את משחק הנשיכה רק כאשר הוא מבצע את פקודות האילוף. כאשר משאירים לכלב כל הזמן את המשחק הוא לא פחות יתלהב מהמשחק וכמובן מהפקוגות.

כיצד מחזקים את יצר המשחק של הטרוורן- לטרוורן יצר מרדף וקרב גבוה מאוד. ביצרים אלו משתמשים בכדי לשפר את יצר המשחק עליהם נרחיב בהמשך. תחילה קחו רצועת אילוף עשר מטר, משחק נשיכה הנקרא פפירול(משחק נשיכה יוטה עם ידיות). חברו את הרצועה הארוכה לידית של הפפירול , אחזו בקצה הרצועה הרחוק מהפפירול ומשכו ברצועה לכיוון ההפוך מהכלב, בכל פעם שבכלב רודף אחרי הפפירול משכו ברצועה ואז הפפירול ביכול יברח מהכלב, בפעולה זו משתמשים ביצר מרדף הטבעי של הטרוורן אך למטרת פיתוח ההתלהבות מהמשחק.

 

מראה חיצוני ומשקל
הטרוורן שאנו מכירים כיום הוא עם פרווה סמיכה, "מסיכה" שחורה וגוף בגווני שחור-חום-אדום. הוא גזע גדול יחסית (אך לא מאוד ) ובעל גוף שאינו שרירי ביחס לגזעים אחרים, אך אתלטי. הזכר והנקבה יכולים להגיע לגובה שבין 55-66 ס"מ ומשקל בין 27-34 ק"ג .

טיפול, טיפוח, מחלות גנטיות ועוד
אין מחלות גנטיות ולכן הוא נחשב גזע בריא. עם זאת, יש לשמור על בריאות הכלב על די תחזוק קבוע של סביבתו, כגון שטיפת כלי האוכל והמים, שטיפה בתדירות מתאימה ועוד. בנוסף, מדי פעם ניתן למצוא אצל הגזע מחלות אגן תורשתיות שנגרמות בעיקר מזקנה. המחלה יכולה להתבטא בדלת פרקים, צליעה ועוד.
באשר לטיפול ולטיפוח, חשוב לדעת שכל כלב בעל פרווה ארוכה זקוק להברשות קבועות. יש לרכוש עבורו שמפו מתאים ולספר אותו רק אצל ספר\מספרה מוסמכים. בנוסף לכך, הודות לאינטליגנציה הגבוהה מאוד של הגזע, מומלץ מאוד לברר במהלך האילוף אילו תגמולים עובדים עליו טוב יותר ואילו לא, מכיוון שמדובר בגזע שיודע להבחין ולהבדיל בין סוגים שונים של גירויים.