בסנג'י

 

בסנג'י

כלב הבסנג'י הינו אחד המעניינים והמסקרנים שקיימים, הודות למוצאו העתיק, חוכמתו ומזגו היוצא דופן. כלבים אלו ידועים ביללותיהם הדומות ליודל, באופיים המזכיר יותר חתול מאשר כלב וכן, במראה האצילי אך הקומפקטי שלהם.

ההיסטוריה של הגזע
מוצאו של כלב הבסנג'י הוא באפריקה ועל פי ההערכות, קיים כ-5000 שנים. קיימים אזכורים ראשונים של הכלב בציורי קיר מצריים ולכן ניתן להניח ששימש כבן לוייה לפרעונים. בדומה לכלבים אחרים כדוגמת הסלוקי למשל או הכלב הכנעני, מקורו של הבסנג'י ככל הנראה בכלבים משוטטים שהתקיימו בעולם העתיק. על פי המאפיינים הפיזיים וההתנהגותיים שלו, כלב הבסנג'י הוא צאצא של כלבים ממשפחת השפיץ, כשאבות אבותיו היו כלבי זאב ממזרח אסיה.
במהלך הזמן, הועבר הגזע לאזור מרכז אפריקה ששם שימש למטרות שונות כגון הריגת חולדות שיצרו נזקים של ממש עבור המשקים החקלאיים באזור. עם הזמן ובזכות יכולותיו המרשימות, התקבע מעמדו של גזע הבסנג'י ככלב ציד מיומן. בנוסף, סייע הבסנג'י לאדם לאתר חיות פצועות, לאתר חיות ציד וכד'.

לעולם המערבי, התגלה הבסנג'י רק בתקופה מאוחרת יחסית, לקראת שלהי המאה ה-19 וגם זאת לאחר שמבקרים אירופאיים באפריקה חזרו עם שמועות על הכלב שאינו נובח, כמו שנהוג לכנות אותו. שני הכלבים הראשונים שהובאו לאירופה מתו ממחלת הכלבת, בייחוד כשגופם היה רגיש במיוחד למחלה שלא הייתה מוכרת באפריקה. בשנות ה-20 של המאה הקודמת, הובאו עוד 6 כלבי בסנג'י לאנגליה, אולם גם אלה מתו לאחר שנדבקו במחלת הכלבת. בשנות ה-30, הובא הגזע לאמריקה בממדים גדולים יחסית, אך רבים מהם המשיכו להדבק בכלבת ומתו. בסופו של דבר, בשנת 1942, הוקם מועדון הגזע ולכן, גם הוכר רשמית. חשוב לציין שעד היום, כלב הבסנג'י מורבע באזור מרכז אפריקה (אך לא רק) וכל

אופי הבסנג'י
בסנג'י הוא גזע שידוע בזכות אופיו היוצא דופן. ראשית, הוא חכם מאוד אבל עקשן ברמה שאיננה תמיד מוכרת גם לבעלי כלבים מנוסים. בשונה מגזעים אינטליגנטים אחרים שלעיתים פשוט אינם מבינים פקודות, כלב הבסנג'י כמעט תמיד יבין את הפקודה של הבעלים, אך יתמהמה מאוד עד לעשייה המיוחלת. בנוסף, הוא גזע שמצפה מן הבעלים לספק את צרכיו באופן מידי ואף משתמש בחוכמתו כדי לדרוש ולהשיג זאת. הבסנג'י הוא כלב מאוד נקי, מסודר ולכן גם בדרך כלל נטול ריח. ניתן להבין אם כך, מדוע גזע הבסנג'י מושווה פעמים רבות לחתול.
מעבר לכך, הוא בעל נטייה לאכול, ללעוס ולשחק עם כל דבר המונח על הרצפה. היות ומדובר בכלב חכם מאוד ועקשן, בדרך כלל יש צורך לקשור אותו בחצר שכן הוא יכול למצוא בקלות דרכים לברוח גם מן החצרות בעלות גדר גבוהה.
כלב הבסנג'י מאוד נאמן ושומר על הבעלים, דהר שיכול לגרום לט לתגובות תוקפניות כלפי כלבים אחרים. אולם, הוא מסתדר עם ילדים, במיוחד אלה מהמשפחה הקרובה לו.
• הבסנג'י אינו יכול לנבוח ולכן משתמש בבכי, יללות ונהימות כדי להתבטא.

מראה חיצוני ומשקל
כלב הבסנג'י הוא יחסית קטן ויכול להגיע רק עד גודל בינוני. פרוותו חלקה, זנבו מסולסל ומצחו מקומט. הזרועות של הבסנג'י הן קצרות ביחס לגוף ומקנות לו מראה גמיש וקומפקטי. צווארו ישר, האוזניים זקופות והעיניים בצורת שקדים. חשוב לציין שהם חזקים מאוד ביחס לגודל המטעה שלהם. צבעי הבסנג'י נעים בין חום, שחור לבן ואפור, כאשר במרכז המצח יהיה כמעט תמיד פס אדום והצבע הלבן יהיה משולב בשאר צבעי הפרווה.
גובה הזכר והנקבה בגזע זה הוא כמעט זהה, כאשר הם בממוצע יכולים להגיע לכ-40 ס"מ. משקל הזכר והנקבה נע בד"כ בין 11-12 ק"ג.

טיפול, טיפוח, מחלות גנטיות ועוד
הבסנג'י במקור הוא כלב ציד ולכן לא יסתדר אף פעם עם מכרסמים בבית, תוכים וכד'. הוא מאוד ערני בזמן הטיולים ולכן יכול להיות גם תוקפני כלפי כלבים אחרים שהוא פוגש. האילוף של כלב הבסנג'י צריך להיות בהתאם ולכלול יסודות של שליטה עצמית והקשבה לבעלים. בנוסף, גם על הבעלים להיזהר בעת המשחק, שכן הבסנג'י יכול להתגרות בקלות ולנהוג בבעלים בצורה עוינת. מבחינת טיפוח הפרווה, כלב זה לא דורש הברשה רבה או שימוש רב בתכשירי מגן. במקרה הצורך, יש לבדוק את אורך הציפורניים ולגזור בהתאם.

באשר לבריאות, כלב הבסנג'י נוטה לסבול ממחלות שנגרמות מנטייה גנטית, וכוללת עיוורון, מחלות עור ועוד. בנוסף, כלב הבסנג'י זקוק להוצאת אנרגיה רבה באופן יומיומי, שכם בלעדיה יכול לפתח בעיות התנהגות. חשוב לציין שבישראל, על הבעלים לדאוג לחימום בחורף, משוןם שמדובר בגזע שאינו רגיל לקור.